שבתי מנסיעת עסקים ארוכה בארצות הברית, וכמו שקורה לא פעם, דווקא בין פגישות צפופות ולוחות זמנים עמוסים מצאתי את עצמי מחפש רגעים של אוויר – תרתי משמע. לשמחתי, אזור סן פרנסיסקו הוא אחד המקומות הטובים בעולם לשלב בהם תעופה כללית, וכבר מהארץ התחלתי לתאם את העניין. דרך קבוצת טייסים בפייסבוק יצרתי קשר עם מדריך טיסה מקומי, שעזר לארגן מטוס, לעבור על הנהלים המקומיים ולהתאים את הטיסות לזמן הפנוי שהיה לי.
המסלול KPAO - KEDU - KPAO
הטיסה הראשונה תוכננה עם מטרה אישית ומרגשת במיוחד – ביקור משפחתי בעיר דייוויס (Davis), שם מתגוררים בחודשים האחרונים קרובי משפחתי אור ורועי. ההמראה הייתה משדה Palo Alto Airport, שדה תעופה קטן אך פעיל מאוד בלב עמק הסיליקון. כבר מהרגע הראשון מורגש ההבדל בין טיסה בארה״ב לבין ישראל: תעופה כללית היא חלק טבעי מהמרחב, התנועה האווירית צפופה יותר, והרדיו באנגלית אמריקאית מהירה דורש ריכוז והסתגלות.
המסלול צפונה ומזרחה עבר מעל נופי מפרץ סן פרנסיסקו – מים פתוחים, שלוחות הרים ירוקות ושילוב מרתק בין טבע לעירוניות צפופה. בדרך חלפנו גם מעל אזורים צבאיים ושדות תעופה נוספים, תזכורת לכך שבארה״ב המרחב האווירי מורכב ומדורג הרבה יותר, עם אזורי בקרה, נתיבי טיסה מוגדרים ונפח תנועה גדול בהרבה מזה המוכר בארץ.
דייוויס – עיר אוניברסיטאית עם קצב אחר
היעד היה Davis, עיר אוניברסיטאית קלאסית בעמק סקרמנטו, המזוהה בעיקר עם קמפוס University of California, Davis. העיר ידועה באווירה רגועה, רחובות שטוחים מלאי אופניים וקהילה צעירה ואקדמית. מעבר להיותה מרכז מחקר חשוב בתחומי חקלאות, סביבה ורפואה וטרינרית, דייוויס מציעה איכות חיים שקטה בהרבה מזו של אזור המפרץ – משהו שמורגש מיד גם מהאוויר, כששדות חקלאיים רחבי ידיים מחליפים את הצפיפות העירונית.
נחתנו ב־University Airport (Davis) – שדה תעופה לא מפוקח (Non-Towered Airport) המשרת בעיקר טייסים פרטיים, הדרכות טיסה ואת קהילת האוניברסיטה. בשדות מסוג זה האחריות על הפרדת התנועה נמצאת אצל הטייסים עצמם באמצעות דיווחי רדיו בתדר משותף, חוויה שמחדדת מאוד מודעות סביבתית ומשמעת אווירית. הגישה לשדה פשוטה יחסית, והאזור הפתוח סביבו מאפשר נחיתות רגועות גם למי שאינו מכיר את המקום.
המפגש המשפחתי היה מרגש במיוחד – רגע של בית באמצע נסיעת עבודה ארוכה. בדרך חזרה זכיתי גם להחזיר את חמותי האהובה אנני, לסן פרנסיסקו בטיסה פרטית שלא רבים חווים. הססנה הקטנה עבדה קשה עם נוסעים ומזוודות, והזכירה שוב מדוע דגמי ססנה הפכו לאחד המטוסים הנפוצים בעולם: סלחניים להטסה, אמינים, ומסוגלים לבצע מגוון רחב של משימות יומיומיות.
ללמוד לטוס מחדש – רק באנגלית
הטיסה בארה״ב דורשת הסתגלות מהירה. מעבר לשפה, קצב התקשורת ברדיו גבוה מאוד, ולעיתים כמה מטוסים מדווחים ברצף כמעט ללא הפסקה. בנוסף, המרחב האווירי סביב אזור המפרץ מורכב משילוב של שדות בינלאומיים גדולים, תעופה צבאית ושדות תעופה קטנים רבים. התכנון דורש הבנה טובה של מפות חתך (Sectional Charts), גבהים מותרים ונקודות דיווח מקובלות.
ביום השני המשכתי לטיסה נוספת, הפעם משדה San Carlos Airport, אחד המרכזים הבולטים לתעופה כללית באזור המפרץ. השדה ממוקם בין סן פרנסיסקו לסן חוזה, ונחשב לבסיס פעילות חשוב לבתי ספר לטיסה, מטוסים פרטיים וחברות תעופה קטנות.
סן קרלוס הוא שדה מפוקח עם מגדל פיקוח פעיל, מסלול איכותי ותנועה ערה כמעט לאורך כל היום. הקרבה למרחב האווירי של נמלי התעופה הגדולים באזור מחייבת הקפדה על נהלים, אך גם מספקת חוויית לימוד מצוינת לטייסים המבקשים לשפר מיומנויות עבודה מול פקחים אמריקאים. האזור סביבו יפה במיוחד לטיסות אימון: קו חוף דרמטי ממערב, גבעות ירוקות ממזרח ונקודות ניווט ברורות לאורך המפרץ.
באותו יום העננות הנמוכה הגבילה מעט את הטווח, ולכן לא הצלחתי להגיע עד אזור גשר הזהב – יעד קלאסי לכל טייס שמבקר באזור. זו נשארה הבטחה לפעם הבאה.
בסופו של דבר, בין פגישות עבודה ולוחות זמנים צפופים, הטיסות הללו סיפקו רגע של חיבור אמיתי למה שאני אוהב. הן גם הזכירו עד כמה תעופה כללית בארה״ב היא עולם רחב, נגיש ודינמי – כזה שמאפשר בתוך ימים ספורים להפוך מביקור עסקי לחוויה אישית ומשפחתית שנשארת הרבה אחרי שחוזרים הביתה.