קטמנדו חשפה בפנינו פנים נוספות של נפאל. למרות שהיא צפופה, אנשים נוהגים כמו משוגעים (וזה מסוכן ביותר מכיוון שאין מדרכות) ואי אפשר לעמוד במקום לשנייה בלי שמישהו יציע למכור לך משהו או יתחנן לכסף. בקטמנדו למדנו קצת על כמה מהאלים ההינדואים הרבים תוך כדי טיול בכיכר דורבר ובפאשופטינאת. פאשופטינאת הוא מקום קדוש על נהר הבאגמטי (שמתחבר לגנגס המפורסם בהודו) שבו הנפאלים שורפים את מתיהם. זה כבוד גדול להישרף ליד הנהר, אם כי לא כל כך זול (5000 רופי שהם בערך 90 דולר). מאמינים שאם אתה מת ליד הנהר תגיע לנירוונה מיידית. מפאשופטינאת הלכנו לבודהנאת שם אפשר לראות סטופה ענקית (מקדש בודהיסטי), מאמינים שאחת מעצמותיו של בודהה קבורה שם. נהנינו מהרוגע של הימים הספורים בקטמנדו. למדנו שקטמנדו היא לא רק סטייקים וצפירות ועזבנו אותה בעצב לתאילנד שטופת השמש.
קטמנדו