אז כן – אנחנו כבר בקנדה 😊. כרגע אנחנו מתארחים בוונקובר אצל משפחה נפלאה שפגשנו באחד מחניוני הלילה בקליפורניה. אבל נתחיל לפי הסדר.
אחרי ג’קסון נכנסנו לפארק הלאומי גרנד טיטון. זה היה אחד הפארקים היפים ביותר שביקרנו בהם עד עכשיו. לצערנו מזג האוויר לא ממש שיתף פעולה, וכמו שכבר אפשר לנחש – גשמי המונסון שוב הגיעו (לשמחתנו היינו מצוידים במטריות).
לאחר יום המשכנו לפארק הלאומי ילוסטון. שם חווינו גם גשם וגם טמפרטורות שירדו מתחת לאפס בלילה, אבל זה לא מנע מאיתנו לראות ולחוות את כל מה שיש לפארק להציע. ילוסטון מפורסם בזכות הגייזרים שלו – סילוני מים ואדים שמתפרצים מהאדמה – המעיינות החמים ובריכות הבוץ המבעבעות. מדובר בעצם בהר געש פעיל, וזה מה שיוצר את כל התופעות הטבעיות המדהימות האלו. עוצמת ההתפרצויות והצבעים של הבריכות היו פשוט עוצרי נשימה. בזמן שהותנו שם טיפסנו גם להר הגבוה ביותר באזור, וזכינו לתצפית מרשימה על גבולות הקלדרה של הר הגעש.
אחרי יום של נסיעה הגענו לפארק הלאומי גליישר. להפתעתנו, חלקים מהפארק היו בוערים. יכולנו לראות את האש מהכביש, להריח את העשן ולהרגיש את האפר נוחת עלינו. למרות זאת, הצד המזרחי של הפארק היה פתוח למבקרים, ושם העברנו את הלילה. אמנם לא זכינו לראות קרחונים, אבל טיילנו סביב שני אגמים שקטים ויפים במיוחד.