כשיוחאי גילה שהכנס המקצועי הבא שלו מתקיים בברטיסלבה, ידענו שזו ההזדמנות המושלמת לסופ"ש משפחתי מורחב. מאחר שכבר ביקרנו בווינה בעבר, החלטנו הפעם לוותר על השטפנסדום והשניצל העירוני לטובת "העוטף של וינה" – אותם מרחבים אלפיניים ירוקים שנמצאים ממש במרחק נגיעה מהעיר. התוכנית הייתה פשוטה: שלושה ימים של טבע ואוויר הרים מדרום לווינה, ומשם המשך לסלובקיה. יצאנו לדרך בהרכב משפחתי מלא, מוכנים לגלות צד אחר של אוסטריה.
גילינו שהאזור שבין וינה לברטיסלבה הוא הרבה יותר מרק תחנת מעבר. התחלנו בטיפוס מאתגר לפסגת הר שנברג עם רכבת ה"סלמנדרה" המפורסמת וקינוחים אוסטריים מסורתיים, והמשכנו להליכה בשביל פאנהאנס שם נהנינו מצלילי פסנתר של קונצרט ג'אז שהדהדו בין גשרי הרכבת ההנדסיים. בברטיסלבה הופתענו לגלות עיר צעירה ותוססת עם סיפורים מצחיקים על יין סלובקי ותצפיות מרהיבות מהטירה, רגע לפני שנפרדנו לטובת כנס עבודה והמשך טיול משפחתי. זהו סיפור על מסע שנע בין שניצלים בגודל XXL לקרבות אבירים בפסטיבל ימי ביניים, ומוכיח שהקסם האמיתי נמצא לפעמים ממש מחוץ לערים הגדולות.