את חלקו השני של מסענו בדולומיטים התחלנו בטיפוס להר המרמולאדה (Marmolada). הטיפוס לגובה של 2,625 מטרים מתבצע באמצעות רכבל פתוח (שנראה כמו מרכבה רומית עתיקה) אליו קופצים תוך כדי נסיעה. משם טיפסנו ברגל עוד קצת לתצפית בגובה של 2,700 מ' שהיתה באמת מרהיבה.
למטה החלטנו לרדת ברגל כדי להנות כמה שיותר ממראה האגם הנשקף מההר. בדרך עצרנו לארוחת צהריים של נזיד בשר משובח על מצע פולנטה מתובלת (שכנענו את יעלה שמדובר בפתיתים וגם היא זללה בהנאה) בבקתת ההרים פיאן דיי פיאקוני (Pian dei Fiacconi) - היה טעים מאוד Comfort food אולטימטיבי למטפסי הרים.
את היום סיימנו בשנ"צ מפנק ובפיקניק פיצה במלון (עד שקמנו כבר לא נשארו יותר מידי מסעדות פתוחות..) היה כיף גדול.
למחרת יצאנו בדרכנו לעבר אגם גארדה אך מכיוון שלא שבענו מהדולומיטים החלטנו לנסוע דווקא מצפון דרך רמת סיוזי ועמק גארדנה ולבקר בערוץ גליפנקלאם ובעיירה ברסאנונה (Bressanona). ערוץ גליפנקלאם הוא מסלול הליכה על גבי גשרים תלויים מעל נקיק סלע שבו זורם נהר שוצף.
לכאורה מסלול לכל המשפחה, אך אנחנו מצאנו אותו מעט מתאגר שכן בחלקים ממנו המעבר כה צר עד שלא ניתן לעבור עם המנשא ובחלקים אחרים שאון המים הזורמים פשוט חזק מידי לפיצק'לה כמו עופרי (ולאמא שלו). בכל אופן שרדנו (הלוך ושוב) והדרך חזרה כבר היתה הרבה יותר קצרה.
משם המשכנו לברסאנונה שנחשבת לעיירה העתיקה ביותר בכל חבל הדולומיטים ואכן התמזל מזלנו להגיע בדיוק לחגיגות אלף שנה להולדת העיר. נקלענו לפסטיבל נהדר של מופעים, דוכני מזון, תושבים לבושים בלבוש מסורתי וכמובן שהרבה הרבה בירה. אפשר לומר שזו היתה מסיבת פרידה לא רעה מהדולמיטים שכן משם הדרמנו כל הדרך עד לאגם גראדה.