אחה"צ הגענו לויטינה (Vytina), כפר קטן ודי מנומנם, שבמזג האוויר הסגרירי והשעה נראה מנומנם עוד יותר, מצאנו קפה פתוח ומזמין לקפה יווני וכריך לפני תחילת המקטע הראשון, שם פגשנו 2 משפחות ישראליות נחמדות במיוחד שבדיוק סיימו להיום, באדיבותן שיתפו בטיפים על המסלול והקפיצו את הרכב שלנו לנקודת הסיום. אנשים טובים באמצע הדרך! לאחר הצטיידות נוספת בפירות יבשים מעולים וכמה חטיפים במכולת קטנה יצאנו לדרך, מקטע 5 של הטרק https://menalontrail.eu/en/activities/section-5-vytina-nymphasia/
כמה מילים על הטרק – הטרק שאורכו הכולל הוא 75 ק"מ מתחיל בסטמניצה ומסתיים בלגקדיה, על פי רוב הולכים מקטע או שניים ביום (סה"כ כחמישה או שישה ימי הליכה) ישנים ומצטיידים בכפרים שלאורך הדרך. כיוון שטיילנו עם הילדים וראינו שההקפצות קצרות וישנה תחנת מוניות בכל כפר החלטנו לקבוע את מקום הלינה במלון בוטיק מפנק בדימיטסנה (Dimitsana), בה יש גם כמה טברנות ומכולת שפתוחה מידי יום עד 2200 להצטיידות.
כאמור המקטע הראשון שבחרנו הוא מויטינה (Vytina) לנמיפסיה (Nymfasia) 5.6 ק"מ אורכו וטיפוס מתון של 100 מ' בלבד - חימום לא רע. יצאנו לדרך בחורש ים תיכוני, פגשנו כמה עיזים, ירדנו למפל קסום שבטבורו טחנת קמח קטנה, טיפסנו חזרה על לנמיפסיה שם חיכה לנו הרכב. לאחר נסיעה קצרה הגענו לדימיטסנה ואל המלון המושלם שלנו, חדר להורים וחדר לילדים, למרות שכבר ירד החושך והרחובות התרוקנו, מצאנו טברנה פתוחה, סעדנו לבנו בסובלקי, לחם טרי מקמח צהוב, צזיקי נפלא וסלט יווני כמובן, עיינה התיידדה עם כמה חתולים מהם נפרדה בעצב עת חזרנו לחדר לאגור כוחות ליום המחר.
מקטע מספר 1 של הטרק, https://menalontrail.eu/en/activities/section-1-stemnitsa-dimitsana/?portfolioCats=21 מסטימניצה (Stemnitsa) לדימיטסנה (Dimitsana) , 13 ק"מ אורכו טיפוס של 500 מ' וירידה של 600 מ' נוספים. לא פשוט! קמנו מוקדם, תידלקנו בקפה וארוחת בוקר במלון, הצטיידנו לאוכל במכולת השכונתית: תירס, טונה וגבנ"צ כמו בבית ועלי גפן ממולאים וצזיקי כמו ביוון, תיגברנו בלחם ובמאפים מהמאפיה הסמוכה ויצאנו לדרך. הגענו לסטימניצה חילקנו מזון מילאנו מימיות ויאללה לדרך. המסלול החל בירידה אל הנחל, משם טיפסנו חזרה לנקודת עצירה ראשונה, כנסיה קטנה ותצפית מרהיבה, שם פגשנו כמה מטיילים ישראלים שתכננו לעשות את הטרק במלואו ועוד משפחות מבלגיה ואירלנד עם פצפונים במנשא, מזל שאנחנו כבר לא צריכים לסחוב אף ילד. מהכנסיה אל המנזר או המבדד הראשון – שם חיים 8 נזירים שכיבדו אותנו בקפה, עוגיות זנגביל ורחת לוקום, סיפרו לנו על החיים במקום (שבעצם לא כל כל מבודדים, למעשה יש גישה ברכב כמה מאות מטרים מהמנזר) לאחר הליכה נוספת וביקור במנזר נוסף גדול מקודמו, שם עסקו הנזירים בהכנות לחג הפסחא עצרנו לארוחת צהריים ונמנום בצל עצי הזית. לאחר התנומה חצינו שוב את הנחל והתחלנו בטיפוס מעלה מעלה אל דימיטסנה, בכוחות אחרונים הגענו אל הכפר עייפים וכאובי רגליים, התיישבנו בטברנה מס 2, אחרי שטיפת פנים, שתיה קלה ומרק שעועית מנחם ליד האח שבו אלינו כוחותינו, סעדנו ליבנו ושבנו אל החדר למקלחת חמה ושנת לילה טובה.
התכנון המקורי היה מקטע 8 של הטרק, אך לקול תלונות הילדים (ושרירי התאומים הדואבים של כולנו) החלטנו להסתפק במקטע 4 מאלתי (Elati) לויטינה (Vytina), 8.5 ק"מ, טיפוס של 150 מ' וירידה של 250 מ' (קלי קלות אחרי אתמול). מרבית השביל לאורך הנהר הנפלא, בין פלגי מים, בריכות קטנות, פרחים בכל צבעי הקשת, לאחר תנומה בצלו של עץ עתיק ועצירה נוספת ליד בריכות מים שקטות טיפסנו אל הכפר, חזרנו אל בית הקפה מיום 4 לקפה יווני והר של פנקייקים בזמן שיוחאי הביא את הרכב. חזרנו לחדר למנוחה ומקלחת לקראת ליל הסדר בטברנה מספר 3 (כל יום בדקנו טברנה אחרת). אמנם לא קראנו את כל ההגדה, אך כן סיפרנו ביציאת מצריים וחידשנו חידושים לפסח בעזרת צ'אט GPT, הבטחנו לפצות בארוחת חג שני ...
פרידה מארקדיה לעבר החוף הצפוני, את היום התחלנו בביקור במוזיאון המים הפתוח, שם למדנו שהכפר היה לאורך השנים מוקד של תעשיה זעירה – טחנות קמח, ייצור אבק שריפה ובורסקאות, היא התהליך המפרך של עיבוד עורות לתעשיית הטקסטיל. מהמוזיאון שמנו פעמינו צפונה, בדרך פגשנו דבוראי חביב שהציג לנו מכוורתו בשמחה, השלמה להסברים שקיבלנו מפי יוחאי במוזיאון הדבש. משם נסענו אל Planitero, יער של עצי דולב עתיקים שנחל זורם באמצעו, משם המשכנו לאורך הנחל למסעדת דגי פורל חביבה וממנה אל Cave Lakes - Kastria Cave, מערת הנטיפים שאורכה 2 ק"מ ובה 13 אגמים, הצטרפנו לסיור מודרך עם מדריכה יבשושית שסיפרה מעט על קורות המערה, יעלה ויתרה ונשארה עם ספר שקראה בשקיקה אשר סיפר על אוולין ושבעת בעליה. אז ביקרנו במרכז המבקרים הסמוך למערה, בו שמענו עוד הסברים על סביבתה, החי והצומח המקיפים אותה ושרידי האדם הקדמון והמאובנים שנמצאו בה (כולל שרידי היפופטם!). בדרך אל החוף עוד הספקנו לעצור בעוד מנזר מרשים - Holy Monastery Mega Spileon שנבנה ב 362 סביב מיתוס על רועת צאן שסייעה לשני אחים למצוא אייקון של מריה הקדושה קבוע במערה בסלע. את הדרך אל מקום הלינה הבא ליוו אותנו הפודקאסט חיות כיס בפרק על השיבה למשרדים (בעד ונגד), הגענו התמקמנו, נטע ויוחאי יצאו לטיול לאורך החוף עד השקיעה בעוד הילדים נהנו מאתנחתא מול המסכים.
היום השמיני הוקדש למנוחה, יקיצה מאוחרת, קריאה, מסכים, ארוחת בוקר של מצה בריי (בכל זאת פסח...) שאר היום הוקדש לנסיעה אטית לאורך החוף, עצירה בכפרים, גלידה, זריקת אבנים אל המים וניתוח שירו של פרוסט The Road Not Taken(כולנו מוכנים לבגרות באנגלית). לאחר מנוחה מהמנוחה, סעדנו לבנו במסעדת פועלים פשוטה ונעימה ליד הים, שיחקנו טאקי, שתינו בירה מקומית בהירה ונהננו מסובלאקי אחרון לטיול.