הרי הטטרה הגבוהים - 27/8/2019

רשומות הטיול

לטיולים נוספים

הבוקר הראשון בהרי הטטרה הגבוהים האיר לנו פנים, אך שיחה קצרה עם פקידת הקבלה הבהירה לנו שתכניות תחת כיפת השמים כדאי לתכנן רק עד הצהריים... הזדרזנו ונסענו לשביל צמרות העצים, שביל הליכה בגובה 24 מטרים המסתיים במדגל תצפית שחלקו העליון רשת גדולה והדרך מטה ממנו במגלשה אדירה ממש. את הדרך מההר למטה עשינו ברגל (למעלה ברכבל) בשביל תלול אך נוח.
משם המשכנו למערת הנטיפים בלינאנסקה. המערה יפה מאוד אבל הטיפוס אליה מפרך ממש (אפילו במושגים שלנו) וכדאי מאוד לשים לב לשעות הסיורים (אנחנו נהנו מסיור בסלובקית ופולנית) והפתיחה. גם הסיור אורך ומרובה מדרגות, אך הסיום בחלל האחרון המואר להפליא כשברקע מתנגנת מוסיקה שמיימית שווה בהחלט.
אחרי כל זה לחבר'ה שלנו נשאר עוד כוח לפארק החבלים הקטן שמחוץ למערה, מזל שיוחאי הצליח לשכנע את המפעילים שכולם מטר שלושים :)

בבוקר השני שלנו בהרי הטטרה יצאנו לעבר מפלי הרייבינוק. תיכננו לעשות את המסלול מאגם סקלנטה למפלי הרייבינוק אך בגלל בילבול בנוגע להוראות ההגעה בספר הגענו ראשית לחניה שלמרגלות הפינקולור שבסטארי סמוקובץ ולא לרכבל של טטרנקה לומינצה. מעז יצא מתוק, לקחנו רכבת לטטרנסקה לומינצה (לא לפני שהתפנקנו בגלידה נפלאה בתחנה) משם הלכנו לרכבל הראשון, העפלנו על הרכבל השני והגענו בשעה טובה לתחילת המסלול - אגם סקלנטה. האגם, באוגוסט ראוי יותר להיקרא שלולית, חביב בהחלט אך לא התעכבנו לידו כי שוב הגשם נשף בעורפנו והדרך למפלים ארוכה (כ 6.5 קמ'). הדרך למפלים מרהיבה ממש כשלמרגלותינו נפרש עמק עצום ונפלא. בהמשך לאחר עצירה למרק טעים מאוד בבקתת זאמקובסקחו הנוף מתחלף ליער פראי עד למפלים ולפניקולור שבסוף.
התפנקנו בשוקו חם ועוגות יפהיפיות בבית הקפה המתוק שלמרגלות התחנה התחתונה של הפניקולור. העיצוב בהשראת אליס בארץ הפלאות והמשחקיה המושקעת לילדים היוו בונוס כיפי מאוד.

למחרת הדרמנו כשעה לעבר אגם דדינקי ושביל זימרסקה רוקלינה, גן העדן הסלובקי במיטבו. ראשית המסלול בכפר סלובקי די נטוש אינה מעידה על אחריתו, גן עדן של סולמות ויתדות שאיתגרו את החבר'ה שלנו (כולל נונה בת ה 3) בדיוק במידה. גם הפעם התמזל מזלנו והגענו לגראבי בו קיוסק קטן (מאוד) בדיוק כשהחל לרדת גשם. היה שווה לחכות שם שעה בחברת שתי מוכרניות מקומיות ומשועממות וכמה חתולים רזים כדי לא להרטב לגמרי. עד ששבנו אל האגם התבהר מזג האוויר והאמיצים שבינינו אפילו טבלו להם במימי האגם הקרירים (מאוד). סיימנו בארוחה טובה מאוד במסעדה שבקצה המסלול. את הדרך חזרה למלון נאלצנו לעשות פעמיים כי הספר שלנו נשכח במסעדה ובלי שלומית יפת ביאליק אנחנו פשוט אבודים!

את היום הרביעי הקדשנו לטירת ספיש המרשימה בהחלט. נהננו במיוחד מהנוף ומחדר העינויים שנתן לחלקנו כמה רעיונות לא רעים בכלל. מהטירה המשכנו לפארק המים אקווסיטי. אמנם הוא לא נקי ומושקע כמו בשנובה אבל בריכה תרמית חמה ביום גשום זה פינוק שלא זוכים לו כל יום. 2 מגלשות מים חביבות ומופע לייזר לקינוח היוו סיום מוצלח ליום הזה.

את היום החמישי הקדשנו לשביל לאגם פפורדסקה המרהיב ביופיו. אמנם המסלול די ארוך (כ 9 קמ') אך הוא מעגלי ודי מישורי. ארוחת צהריים מעולה בכל קנה מידה במסעדה על האגם (שמאכילה ביעילות מאות מטיילים ביום), נוף האגם כמובן ועלילות צרור מפתחות הקסם של אבא יוחאי הפכו את היום הזה לקסום ממש.

למחרת נפרדנו מהוילה המתוקה שלנו בהרי הטטרה התחלנו במסענו צפונה לפולין, לקרקוב ומשם הביתה.