לא יכולנו לעזוב את הרי הטטרה בלי ביקור באף מגלשת הרים, הבוקר החל בכמה סיבובים טובים בזו שבטטרנקה לומינצה. שימו לב שילדים מתחת לגיל 5 לא מורשים לעלות (גם לא עם ההורים) וכרטיס הוא לנוסע ולא לסיבוב. משם המשכנו לזקופנה התיירותית להחריד. טעמנו גבינת אוסיפק מקומית וגם וופל בלגי כדי להרגע. פינקנו את הילדים בפארק מתנפחים שבקצה המדרחוב וסבנו על עקבינו לעבר הר גובלובקה. אל ההר טיפסנו בפניקולור, אמנם הנוף הנשקף ממנו מרהיב אך עודף הדוכנים (הזהים בדיוק לאלה שהיו למטה) קצת קילקלו את החוויה. מזל שבקצה ההר נמצא לו פארק חבלים מוצלח בו ילדים בכל הגילאים (יש מסלול קטנטנים) וגם ההורים (יש אומגה למי שעדיין תפוסים לו כל השרירים מהפארק הקודם) נהנו מאוד.
לקרקוב הגענו לעת ערב, שם חיכתה לנו נציגה של משכירת הדירה להסבר מפורט על הסדרי החניה ותיפעול הדירה. לאחר התארגנות קצרה יצאנו לתור את העיר. הדירה המעוצבת שלנו היתה מרוחקת כעשר דקות הליכה (עם 3 ילדים עייפים) מהכיכר המרכזית. קיווינו למצוא שולחן פנוי לארוחת ערב במסעדה שמכבדת את עצמה (>4.2 בגוגל) אבל נאלצנו להסתפק במלכודת תיירים בכיכר המרכזית. טיפ מאתנו - קרקוב הומה, כדאי להזמין שולחן!
למחרת פתחתנו את היום בסיור מודרך בעיר במסורת ה FREE TOUR בערים בהם אנחנו מבקרים. האנגלית שבפי המדריכה החיננית שלנו היתה מספיקה בדיוק כדי להנות מסיפוריה, כיצד נולדה העיר ומדוע היא מוקפת בטבעת ירוקה והיכן עד היום ניתן למצוא את הסכין שבה בעבר היו כורתים את אוזני הגנבים. למדנו מדוע תוקעים בכל שעה בחצוצרה מגג הקתדרלה ואיך הסיפור הזה הוא בכלל המצאה של מדריך תיירים שלא היתה לו תשובה טובה ממש. למדנו למה לפולנים ממורמרים (זה לא נדמה לנו) ומדוע ערש הספרות הפולנית נפתח במילים "הו ליטא מולדתי האהובה". הסיור הסתיים בגבעת ואוול ועוד הספקנו לראות את הדרקון יורק עלינו אש לפני שהתחיל לרדת גשם. בערב ביקרנו בחדר בריחה מקומי ומוצלח (נחלצנו ברגע האחרון ממש).
את היום האחרון של טיולנו הקדשנו למכרות המלח וי'אלי'צקה. את הכרטיסים לסיור בשעה היעודה רכשנו מראש, חניה מצאנו בקלות של סוף עונה ולטובת הסיור זכינו במדריכה מקסימה שהובילה אותנו במחילות המכרה במשך שעתיים וקצת. למדנו אודות ההיסטוריה של מלח כמטבע, ההיסטוריה של המכרה מהמאה ה 13 ועד לסוף המאה העשרים אז נסגר המכרה לכריה. למדנו על התפתחות הכלים הטכנולוגיים ששימשו בכריה, תנאי העובדים (והסוסים) במכרה ומדוע למרות הסכנה זו נחשבה עבודה ראויה. ממכרה המלח נסענו למרכז הקניות בונרקה לארוחת צהריים זריזה והצטיידות בשוקולדים למשרד. משם הדרך לשדה התעופה קצרה והביתה.